אנה מורביץ היא אמנית העוסקת בציור וברישום.
בעבודתה היא חוקרת את הגבולות שבין חומר לזיכרון, בין ממשות להיעדר, ובין שליטה לאובדן שליטה. ציוריה ורישומיה נעים בין הפשטה לדימוי פיגורטיבי, ומשלבים תנועה אינטואיטיבית עם מחשבה מדויקת, תוך שימוש בשמן מדולל, פחם ומחיקות.
העבודות נולדות מתוך דיאלוג מתמשך עם החומר והזמן. היא בונה ומפרקת את הדימוי שוב ושוב, מאפשרת לו להשתנות, להיטשטש, ולהופיע מחדש מתוך שכבות הציור. מרחבים גופניים ונופים פנימיים מתערבבים לכדי מציאות חדשה, שבה הגבול בין ציור, זיכרון ודמיון הולך ומיטשטש.
העבודות עוסקות בתנועה שבין קיום להיעלמות, ובאפשרות לצקת צורה במה שכבר כמעט נמחק. עבודותיה מציעות מבט אינטימי על תהליכי טרנספורמציה, רגעים של פירוק, שחזור, ולידה מחדש. היא נמשכת למקומות שקטים ופריפריאליים, לאזורים שבשוליים, שם מתגלה נוכחות עדינה אך חיונית. רעיון “הפריפריה של הציור” מהווה עבורה נקודת מוצא ניסיון למקם את מה שנחשב שולי במרכז הבמה, ולהעניק לו מקום להתהוות.
תהליך היצירה שלי ״מתרחש בין רכות לקו נוקשה, בין תנועה גופנית ספונטנית לרגע של עצירה. כל שכבה היא עדות למחשבה ולפעולה, לאינטואיציה ולחיפוש. אני רואה בציור אקט של הקשבה ניסיון לגעת במה שאין לו עדיין שם או צורה, לחבר בין עבר והווה, זיכרון ודמיון, חומר ורוח.״
Anna Muravich is an artist working in painting and drawing.
Her practice explores the boundaries between material and memory, presence and absence, control and surrender. Her paintings and drawings move between abstraction and figuration, combining intuitive gestures with precise thought, using diluted oil, charcoal, and erasure.
The works emerge from an ongoing dialogue with material and time. She constructs and deconstructs images repeatedly, allowing them to shift, blur, and reappear through the layers of paint. Bodily fragments and inner landscapes intertwine into new realities, where the line between painting, memory, and imagination gradually dissolves.
Her work moves within the tension between existence and disappearance, seeking to give form to what has nearly vanished. The works offers an intimate reflection on transformation, moments of disintegration, reconstruction, and rebirth. She gravitates toward quiet, peripheral spaces, where a subtle yet vital presence unfolds. The idea of “the periphery of painting” serves as a point of departure' an attempt to bring what is considered marginal into the center and allow it to take shape.
“My creative process unfolds between softness and sharp line, between spontaneous movement and moments of pause. Each layer bears witness to thought and action, intuition and search. I see painting as an act of listening an attempt to touch what has not yet taken name or form, to connect between past and present, memory and imagination, matter and spirit.”
